אקונין כתב:
כל אחד והשנאות שלו.
גם אני הייתי צרוב לפני 20 שנה בתחושת הפגיעה מהאקט הזה של בלאט ופיני גרשון, ובמשך שנים הייתי רגיל לראות את בלאט כקוזאק המכביסטי הנגזל והטפלוני שלא בוחל באמצעים אבל ממשיך להצטייר כאמא תרזה. קצת התבגרתי עם הזמן. בלאט הוא מאמן כדורסל מעולה, סופר-דופר מקצוען, שעושה הכל, בגבולות הסביר, בשביל המועדון שלו. אפשר לאהוב ואפשר לשנוא. קשה שלא להעריך, אלא אם השנאה לא מותירה מקום לשום דבר אחר.
המחלה "לא מוחקת את שידור פסק הזמן שלנו לפיני גרשון" אבל היא + 20 השנה שעברו מאז יכולים לשים את האירוע ההוא בפרופורציות. צעד קצת מלוכלך, ועדיין - גם אם תשאלו את אפי, "קורבן" המעשה הזה, הוא יגיד לכם שפסקי זמן שמשודרים בלייב בטלוויזיה הם לא סודות מדינה, ושאי-הספורטיביות שבמעשה הזה הרבה יותר קרובה לזו שבאי-הוצאת כדור החוצה כששחקן יריב פצוע מאשר לזו שבפרשת הפיצה.
שנאת היריב והפרסונליזציה שלה היא כמובן מאושיות התופעה (הבינינו - די מטומטמת) של אהדה בספורט, אבל כדאי לזכור שהיא מבוססת על דימויים והשלכות הרבה יותר מאשר על מציאות. המחלה "לא שינתה דבר במי שהוא" אבל בואו נזכור ש"מי שהוא" הוא לא האובייקט הזה שיצרנו לעצמנו במשך שנות היריבות הארוכות.
ברור לי שאני לא מחדש פה דבר. שאנשים יודעים את כל זה אבל רוצים שייתנו להם להמשיך ו"לשנוא" בשקט את בלאט או דרוקר או פרנקו או מנקו, שלא לדבר על פניני או פיני או שימון או סמי בכר. כשה"שנאה" או השנאה הזו מקבלת ביטוי במקרים של פציעה ספורטיבית קשה, לא כל שכן במקרים של מחלה קשה מאד, זה מפריע לי. גם אם במקרה הזה, בניגוד למקרים אחרים, אין גילויי שמחה לאיד אלא רק איחולי בריאות מהולים בצורך לציין את השנאה לאותו אדם חולה (אגב, הוא כבר לא יהיה בריא וירגיש טוב כדי שתוכל לשנוא אותו בלי מצפון. זה לא יקרה עם טרשת נפוצה מהסוג שתפס אותו). בסוף יש כאן אדם, אהוב על רבים, מוערך מאד, במקרה גם אבא של שחקן בהפועל, שחולה במחלה נוראית.
הפוסט של נעם לגיטימי בפני עצמו, בטח כקונטרה לפולחן התקשורתי, ועדיין מפריע לי שכבר כמה ימים זה הפוסט שמעטר את ראש השרשור, כאילו זה מה שיש לנו להגיד על המחלה של דייוויד בלאט.
אז אצטרף לדברי האדום מהמושב:
השנאה אליו היא ספורטיבית בלבד.
אין לי שום דבר נגד האדם.
אני לא רוצה שיהיה חולה
רק שיכשל בכל משחק בו הוא מאמן
ואני גם מכיר בזה שהוא המאמן השני בטיבו בישראל EVER
אחרי פיני גרשון
ועדיין לא רוצה לסלוח לו על הקטע שהוא לעולם לא הודה שעשה ואפילו פעם הכחיש ברדיו.
וגם לא על הבכיינות המלומדת שהביאה הרבה שנאה לכיוון שלנו והרבה לחץ על השופטים
הכל לגיטימי מהצד שלו , אבל גם לגיטימי מהצד שלי לשנוא אותו (שוב , ספורטיבית )
_________________
וורה שליט"א 9.4.2017 כתב:
שני הפסדים רצופים תחת אותה חוקה הם משבר לכל דבר ועניין ומגמה מוכחת, ניצחון היה מוציא אותנו לעבר חוסר יציבות ומשם כבר אף אחד לא יודע מה היה קורה.
Dear Lord,
In the battles we go through life - We ask for a chance that's fair.
A chance to equal all our strife - A chance to do or dare.
If we win ,Let it be by the code ,With faith and honor held high
If we lose ,Let us stand by the road And cheer as the winners go by.
Day by day We get better and better Until we can't be beat Won't be beat
CAN'T BE BEAT....WON'T BE BEAT
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
