פורום צ'ה

היי גיא,

בתור אוהד הקבוצה אני נהנה לראות אותה העונה, גם אם התוצאה הסופית מלמדת על הפסד. ברצוני להעלות מספר נקודות שחשבתי עליהן במהלך משחקים שראיתי, אשמח אם תתייחס אליהן.

-זה לא סוד שהשארתם הרבה מהתרגילים שאפיינו את הקבוצות של דן שמיר בשנתיים האחרונות. מהקבוצות האלה המשיכו רק 3 שחקנים משמעותיים...השאלה שלי היא, האם כשקיבלת את הקבוצה, חשבת על להביא את השחקנים שיתאימו לשיטה הזו, או שהסיטואציה בשוק השחקנים והאפשרויות שעמדו לפניך הובילו לזה?

-אם מסתכלים על הנתונים הסטטיסטיים, הפועל ירושלים היא קבוצת ריבאונד ההתקפה הטובה בליגה, ובקרב צמוד עם מכבי, היא גם יוצרת הכי הרבה פוזשנים והזדמנויות קליעה. עד כמה הנתון הזה חשוב לך כמאמן הקבוצה?

-מבחינה הגנתית, אי אפשר להתעלם מהעובדה שטרוויס ווטסון ועומאר סניד הם העוגן של הקבוצה. ביחד הם מורידים 12 ריב' הגנה למשחק, וחוטפים 3 כדורים. אבל מעבר לזה, הקשיחות שלהם מובילה לזה שהם מצליחים לזכות בהרבה כדורים של 50:50, למנוע קליעה של גארדים שנכנסים לצבע, ובכלל לא הזכרתי את החשיבות שלהם בטיפול שלכם ב-PNR(הרי אגרסיביות היא גורם מכריע בהצלחה או אי הצלחה של כל שיטה נגד PNR). אני משוכנע שכאשר אתם מנתחים את האחוזים של הגארדים שמקבלים אותם אחרי חילוף ב-PNR, אתם מרוצים ממה שאתם רואים. עד כמה הגורמים האלה חשובים לדעתך להצלחה של קבוצה, אם משווים אותם למשל לגבוה כמו מריו אוסטין, שיכול לתת סקורינג ואחוזים טובים יותר, אבל לעולם לא יתן לקבוצה את הדברים שציינתי למעלה?

-הפועל של העונה בנויה הרבה מאד סביב עומאר סניד. אני לא אומר שהכל תלוי בו, אבל עצם העובדה שהוא הסקורר השני בקבוצה, המוסר המצטיין והריבאונדר המוביל, פלוס העובדה שהרבה תרגילים בנויים עליו(כדי שיקלע או ימסור, בין אם זה מהלואו-פוסט או מלמעלה), מייצרים תלות מאד גדולה של הקבוצה בשחקן הזה. האם זו חולשה מסוימת של הקבוצה, לדעתך, או שאתה סבור שזה מצב בריא וחיובי לקבוצת כדורסל?

-לגבי משחק הלחץ של הקבוצה. אחד הדברים שאני חושב עליהם כשאני מסתכל על הסגל של הקבוצה, זה שזו פשוט קבוצה שנולדה ללחוץ. שחקן כמו מורן רוט שיכול להפעיל לחץ כבד על מוביל הכדור, פלוס עומאר סניד בעמדה מס' 4(או לחילופין רוג'ר פאוול) שמתאים לטראפים על מובילי הכדור, בתוספת שחקנים אתלטיים כמו טימי באוורס ואדם האלסקה שיחטפו את הכדורים שנמסרים מתוך הלחץ, זה פוטנציאל להרבה חטיפות וסלים קלים. האם חזרתו של האלסקה גורמת לכם לחשוב בכיוונים האלה, או שזה פשוט לא מתאים לסגנון של הקבוצה לדעתך?

זה מה שעולה לי בראש בינתיים. אשמח להתייחסות ותיהנה מהאירוח.

נתחיל בשאלה הראשונה.
לגבי נתון הריבאונד וכמות הפוזשנים. זה נושא שחשוב לנו כמאמנים, ואחת הסיבות שבגללן הבאנו את טרוויס. אני חושב שהשילוב שלו יחד עם עומר סניד הם מהטובים בליגה, ואם נוסיף לכך את פאוול שביחד איתם במגרש, זה אמור לתת לנו עליונות בריבאונד וכמות גדולה של פוזשנים.

מבחינה מקצועית אנחנו מאוד מרוצים מהחיבור הקבוצתי, שמבחינתי זה הדבר החשוב ביותר בקבוצה. זה בא לידי ביטוי בוויתר על האגו והסטטיסטיקה האישיים לטובת הצלחת הקבוצה. אני חושב שאם מסתכלים גם מבחינה סטטיסטית על הקלעים שלנו, רואים חמישה שחקנים בדאבל-פיגרס כמעט בכל משחק, שזה מראה על המשחק הקבוצתי, ועל הפרגון של כל אחד כלפי השני, וזה הכוח שלנו כקבוצה, ואפילו שאין לנו את השחקנים הכי נוצצים או מוכשרים, השלם חשוב יותר מסך חלקיו.

לגבי שאלת הלחץ:
באופן אישי אני מאוד אוהב ומאמין במשחק הלחץ, ככה גם שיחקתי בראשון לציון, גם שנה שעברה במכבי ניסינו להכניס את זה. כמו שטענת, אתה צריך שחקנים כדי ללחוץ. במכבי היה לנו קצת קשה עם זה בגלל שהגבוהים לא היו עם רגליים, אבל עם הקבוצה שיש לנו השנה, עם יכולת ללחוץ על הכדור גם את הגארדים והגבוהים, זה יכול לתרום בסיטואציות מסוימות, שגורמות לקבוצה היריבה לחשוב כל הזמן.