מצד אחד רוטציה קצרה גורמת לקבוצה להתחבר מהר, מכיוון שהיררכיה ברורה מאליה. מצד שני, כשאתה חשוף לפציעות, ומשחק בשתי מסגרות, עם נסיעות ארוכות, או לקראת פליי-אוף, מאמן תמיד ירצה שיהיו לו כמה שיותר כלים. לדוגמא - בגארדים שחודרים ומייצרים, לעומת זאת, גארדים שזורקים מבחוץ. בגבוהים - כאלה שיכולים לשחק עם גב לסל, ואלה שיכולים לשחק עם הפנים לסל. ריבאונדרים/חוסמים.
לשאלתך, זו שאלה טובה, עם דילמה לא פשוטה, אני חושב שהונספקט הטוב ביותר להפועל הוא לבנות סגל עם תשעה שחקנים בכירים. כאשר בנינו את הקבוצה, גם מבחינה תקציבית השנה בנינו קבוצה עם שמונה שחקנים בכירים, ועוד שחקן אחד משלים (ראשון קלארק). בעקבות פציעתו של אדם, ראינו שהרוטציה קצרה מדיי, ולכן התחזקנו ברוג'ר. נקודה נוספת - לפני כשלושה שבועות, הרגשנו שאנחנו חייבים חיזוק נוסף בדמות שחקן גבוה, אם תשים לב, כל הקבוצות ששואפות להגיע לפיינל פור, התחזקו בשחקן אחד לפחות (אולי למעט נהריה).
|