|
הרבה מדברים על הלחץ שקיים בירושלים בעיקר מכוון התקשורת והקהל.
קודם כל, זה נכון... בירושלים ישנה רמת צפיות גבוהה שמובילה ללחץ. אבל צריך להפריד בין 2 דברים בעניין הזה.
קודם כל "לחץ" הוא דבר טבעי ונורמלי בקבוצות עם ציפיות. פיטינו אומר שהלחץ הוא חבר ולא אויב. לחץ מביא אותך להצטיין ולהיות במיטבך. במקום שבו אין לחץ יש בינוניות...
מצד שני, קיימת התמודדות עם "מה שאומרים" בעיתונות המקומית ובקהל. לזה יש לי שתי התייחסויות. מצד אחד, אני לא שומע ולא צריך להתייחס לכל מה שנאמר בזירות האלה. זה טבעי שבקהל ובעיתונות יעשו ניתוחים של כל דבר, ושתהיה ביקורת, ושיהיו אמוציות. אבל מאמן חכם מתעלם מרוב הדברים האלה.
אין לי ביקורת לעצם הכתיבה וההתייחסות, ואני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל רוב האנשים שמביעים דעות החותכות בכל עניין לא תמיד מוסמכים או מבינים בדיוק על מה הם מדברים... רוב התכתובת בנושאים המקצועיים היא רדודה למדי. שוב, אני לא רוצה לריב עם אף אחד או לפגוע, אבל צריכה להיות הפרדה בין מה שנאמר בציבור לבין המאמנים של הקבוצה... אלה שתי התמודדויות שונות לחלוטין. בדרך כלל אין לכתב שמבקר אותנו את הכלים להבין מה לא בסדר או איפה טעינו...
בלי קשר למה שאמרתי, אני חושב שיש מקום ליותר תרבות במה שנאמר בקהל או בתקשורת, אבל זה עניין אחר. בי זה לא פוגע, ואני בדרך כלל לא מתמודד עם זה... ברור לי שאחרי הפסד או שניים יהיה מי שיחתוך אותנו לגזרים, אבל תהיי בטוחה שמה שיטריד אותי בזמן הזה זה למה הפסדנו ואת מה יש לתקן, ולא במה כתב הפרשן במקומון, או מה צעק הבחור משורה 7...
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
