פורום צ'ה

דרור שלום, כמה דברים שרציתי לשמוע משחקן שיצא לו לשחק גם בחו"ל:

עד כמה השנים באירופה תרמו לך כשחקן?
איך ההרגשה פתאום לשחק כזר? איך מתמודדים (ואם בכלל הרגשת צורך להתמודד) עם המעבר מהבית והחומוס למקום חדש ולא מוכר, ולנוסחאות מתמטיות על השלטים ברחוב? (בדיחה על יוון של מרצה באוניברסיטה, שאני לא מצליח להתחמק ממנה..).

האם ועד כמה יש הבדלים ברמת האימון בין הקבוצות הישראליות לבין הקבוצות באירופה (מבחינת שעות אימון/אינטנסיביות).


תודה, ובברכת יאללה הפועל ובהצלחה מול מכבי

_________________
"אני ואייץ' וולדמן עשינו את ההאלי-הופס היפים האלה, עוד הרבה לפני ששאראס ובאסטון עשו את זה", קני וויליאמס, המכשף הגדול מכולם

"כשברצלונה יפה, אין יפה ממנה", ק.וולס

ירושלים של זהב

Kokia Erfolgreicher Korbleger

שלום עופר,
היציאה לאירופה הייתה דבר לא מתוכנן כ"כ, אבל תרם לי הרבה בכמה אספקטים:
1. בבגרות שלי כשחקן
2. בהסתכלות על החיים
3. פתח אותי לחוויות אחרות קצת, דברים שונים..

לשחק כזר באירופה זה דבר שבשונה לתפקיד שלך בארץ מלמד אותך להיות יותר אחראי, ויש עליך הרבה ויתר לחץ ואחריות להצליח ובהצלחת הקבוצה. מצפים ממך להיות מוביל, לפחות בקבוצות שאני הייתי, וזה הופך אותי ליותר אחראי ואכפתי.

לעזוב את הארץ בלי הדברים הקטנים של הארץ כמו החומוס, ולהגיע למקום שונה מנטלית מבחינת האוכל, בילויים, נופים, מזג אוויר וכ'ו זה הלם בהתחלה. אבל אם עוברים את המשברים שבדר"כ תוקפים אותך בהתחלה, אז לומדים גם להכיר מקומות חדשים, ותרבות חדשה וחווים חוויות חדשות וזה תורם לך המון כבנאדם וכשחקן.

תודה רבה, דרור

אשמח אם תתייחס גם לעניין ההבדלים ברמות האימון (אם ישנם).

_________________
"אני ואייץ' וולדמן עשינו את ההאלי-הופס היפים האלה, עוד הרבה לפני ששאראס ובאסטון עשו את זה", קני וויליאמס, המכשף הגדול מכולם

"כשברצלונה יפה, אין יפה ממנה", ק.וולס

ירושלים של זהב

Kokia Erfolgreicher Korbleger