וכהמשך לשאלה של בר -
בראיון אצל דני ענבר סיפרת שהחלום שלך היה לקחת גביע עם זיו ארז, שאימן אותך בנוער; על דן שמיר, לעומת זאת, דיברת באופן חברי וקצת ביקורתי אפילו. סיפרת גם שבתחילת העונה כל אחד שיחק למען עצמו, ושהחיבור בין השחקנים לבין עצמם ובין השחקנים לקבוצה היה די רופף. האם הניסיון וההיכרות היחסית עם הסגל הישראלי הם אלה שגרמו לצירופו לקבוצה, שהיתה באותו זמן נטולת דמות סמכותית של ממש? במה התבטאה פעולתו לחיבור הקבוצה עד הגביע, שכמו שדן עצמו אמר מיד אחרי טקס ההנפה, לא היה עולה לירושלים בלי זיו?
תודה.
_________________ מכבי הפסידה - הספורט ניצח.
|